top of page

תובנה חדשה בעולם הדיאטות

תוצאות מחקר על הרכיב התזונתי כולין ישנה את תפישת העולם הרפואי בעתיד הקרוב

סקירה רחבה של עשרות מחקרים התייחסה לרכיב התזונתי בשם כולין .רכיב אורגני הפועל בדומה לוויטמין בי, החיוני לחילוף החומרים של השומנים הבונים את מעטפת התאים , וחיוני לרכיב האצטיל כולין של מערכת העצבים. כולין משמש כחומר גלם בעצמו ומשתתף בשינוע שומנים מהכבד אל התאים .המחקרים שנסרקו על כולין הראו שההשפעה שלו על פרטים שונים הייתה שונה ברמת הביטו הגנטי , כלומר פרטים עברו שינוי גנטי מהותי בעקבות חשיפתם למינונים שונים של כולין . יתרה מזו בחקר הריון בחיות מעבדה שנחשפו לכולין במינונים שונים נמצאו שינויים גנטיים בתוך תאי המוח המתפתחים בעובר,ובמחקר אחר התפתח סוג סרטן Neuroblastoma נאורובלסטומה של מערכת העצבים כפי שנפוצה בילדים . הקשר של רכיב מזון לשינוי גנטי ברמה הזו הוא חדש בעולם הרפואה . מחקר בנושא זה צוטט בעיתונים השנה הנחשבים בעולם כחדשה מרעישה. (2)

מפה גנטית מול מפה של רכיבי מזון

הרעיון הוא שכל אדם בעתיד הקרוב כשיושלם המיפוי הגנטי , יוכל בוודאות לדעת לאילו רכיבים תזונתיים הוא זקוק ברמת הוויטמין המינרל ובאיזו כמות , ובמצבים משתנים של גיל הריון והכול בדיוק רב . יורכב מסד נתונים של רכיבי מזון הנקראים "מטבולומיקס" ומנגד מסד נתונים של המפה הגנטית וכך יהפוך עולם התזונה למדע מדויק. בשונה מהמצב כיום שבו מחקרים מראים שונות בין פרטים , למשל בחשיפה לויטמין E כפי שנחקר רבות בקשר להתהוות סרטן ריאות. חלק מהמחקרים הראו שהוויטמין הגן אחרים הראו שהוא הגביר את הסיכון דווקא ואחרים לא הראו כל השפעה. דוגמא זו אופיינית מאוד בעולם מחקר התזונה שאין קביעות בממצאים , וקשה לצאת בהמלצות מדויקות לאוכלוסיה הגלובלית . האפשרות העתידית כפי שמוצגת במחקרים אלו היא כי בשנים הקרובות כל אדם יוכל לדעת בדיוק לאלו רכיבים מסוימים הוא זקוק ובאיזו מידה , ובדרך מדויקת זו ניתן יהיה למנוע תחלואה ממחלות רבות ביניהן סרטן , כליות , כבד לב וכן למנוע מומים מולדים בתינוקות שעד כה לא נקשרו לתזונה לא מתאימה .

בשונה מהמציאות

במציאות היום כל ההמלצות הם לפי חתך וקטגוריה של גיל מין ללא תתי קבוצות למעט הריון . בעצם כל המחקר התזונתי מניח שלכל קבוצת גיל ומין יש צרכים תזונתיים זהים .החלוקה כיום מניחה למשל שכל הנשים בנות 40 ומעלה זקוקות ל1200 מ"ג סידן ביום או ל 60 מ"ג ויטמין סי .החידוש המובא כאן הוא כי בעתיד יעשו בדיקות פשוטות של דם או שתן על פיהן תחקר התגובתיות של כל אדם לרכיבים תזונתיים מסוימים וההמלצות יהיו לכל אישה איש וילד על פי המטען הגנטי המסוים שלו כמה ולמה הוא זקוק .

בדיקת דם או שתן

בקרוב יובאו שיטות ליצירת פרופיל של המוצרים הפועלים בחילוף החומרים בגופינו על ידי בדיקת דם או שתן פשוטה. במקביל לכל אדם יתאפשר מיפוי גנים וקבלת רשימת מזונות מתאימים לו לשמירה על בריאותו , מינונים מדויקים של כל רכיב בעזרתו ירכיב תפריט יומי אלו יקראו מאטאבולומיקס -metabolomics.

ללא ספק המדע מתחיל להבין איך השונות הגנטית והאירועים האפיגאנאטיים הקשורים בהתפתחות העובר משנים את הדרישות שלנו למזון .

הקשר בין תזונה לגנטיקה

יחסים בין דיאטה לגנטיקה ידועה לנו בצורות שונות כמו נטייה גנטית למחלת הסוכרת או למחלות לב וסרטן אך התייחסות כזו לגנטיקה ותזונה כפי שמוצגת כאן היא חדשה בעולם המדע המודרני .(3)

בשונה מדיאטה לפי סוג דם שהיא איננה מדעית ולא מבוססת, היא איננה ספציפית והיא לוקחת קבוצות גדולות של אנשים כביכול "לכל בעלי קבוצת דם יש צרכים זהים" ובזה אין כל חידוש, וברור גם שזו גישה לא מבוססת, היא פועלת לצורך הרזיה, כשיטה שאין בה לא ידע ולא תקווה היא בעצם גישוש באפילה עם אפשרות שגיאה גדולה. היא מתייחסת למזון בכלל כמו בשר בקר , חלב ולא לרכיבי מזון ספציפיים, אין בה כל דרך לטפל במחלות או למנוע מחלות , בוודאי לא כל התייחסות גנטית לנשים הרות ולצרכים מיוחדים .

דיאטת שבעת הטיפוסים הסינים

הסינים כבר לפני חמשת אלפים שנה קבעו חלוקה של מזון לטיפוסים שונים של אנשים , מלבד התייחסותם למחלות . כלומר אנשים בריאים שונים זה מזה וזקוקים למזונות שונים לפי סימנים מיוחדים לקבוצות של אנשים , סימנים שהגוף חורט על עצמו: תבנית בטן לשון , חיפוי על הלשון , דופק מסוים ולפי הטיפוס נקבע לאיזה מזון הוא זקוק, כשהמטרה שמירה על איזון מטבולי . למשל טיפוס אדמוני , סמוק לחיים , שנוטה לדבר הרבה לצחוק כל היום וסובל מחום , זקוק למזונות שמטבעם יודעים לקרר כמו פירות וירקות ולהימנע מבשר על האש .וטיפוס אחר שסובל מקור , רזה חיוור עם תאבון ירוד זקוק למזונות מחממים כמו בשר בקר ולשתות תה עם קינמון וגינג'ר .על פי הרפואה הסינית ההבדל המהותי בין בני אדם מכתיב רכיבי תזונה אישיים שמשמרים אותו באיזון ומונעים ממנו לחלות בגוף ובנפש הגישה המייחדת תזונה לאדם הפרטי מראה שהחשיבה הסינית הקדומה חכמה ומתקשרת לעתיד להתפתח ברפואה המודרנית.

מקורות :

1. Nutrigenomics and metabolomics will change clinical nutrition and public health practice: insights from studies on dietary requirements for choline1,2,Steven H Zeisel1

American Journal of Clinical Nutrition, Vol. 86, No. 3, 542-548, September 2007 © 2007 American Society for Nutrition

2.Metabolomics in human nutrition: opportunities and challenges1

Michael J Gibney, Marianne Walsh, Lorraine Brennan, Helen M Roche, Bruce German and Ben van Ommen

3.This article has been cited by other articles)


פוסטים נבחרים
פוסטים אחרונים
ארכיב
עקבו אחרי
  • Facebook Basic Square
bottom of page