© 2017 By Gila Adler All Rights reserved

איברי הגוף על פי הרפואה הסינית

האיברים הפנימיים ותפקודם  

תיאוריית האיברים הפנימיים מהווה את הבסיס לרפואה הסינית, משום שמציגה את הגוף כיחידה שלמה מתואמת הכוללת תפקודים, רגשות, פעולות מנטליות, חושים,  והשפעות סביבתיות. בעוד שברפואה המערבית כל איבר נתפס מבחינת ההיבט החומרי האנטומי שלו והקשר הפיזיולוגי לאיברים אחרים, רואה  הרפואה הסינית  כל איבר כבעל ישות אוטונומית עצמאית, הכוללת תפקוד ייחודי, רגש אופייני, תכונה מנטלית, צבע, טעם ואקלים. בנוסף לכך מתקיימת בה הדינמיקה שבין האיברים לבין עצמם. למרות זאת הרפואה הסינית לא התעלמה גם מלימוד האנטומיה, ותיאורים אנטומיים מפורטים נמצאים גם בספרות הסינית העתיקה כמו "הקלאסיקה של הקשיים " ו "ספר הקיסר הצהוב".

 

הלב

הלב נחשב לאיבר החשוב ביותר מכל האיברים הפנימיים. הוא מכונה הקיסר, המלך ושליט האיברים. תפקידיו העיקריים ביותר הם לשלוט בדם ובכלי הדם ולהוות  משכן לנפש. הלב אחראי על מחזור הדם, כמו ברפואה המערבית לב בריא הכרחי לאספקת דם סדירה לרקמות הגוף. הדבר יתבטא במבנה גופו ובכוחו של האדם. אנרגיית הלב מתבטאת במצב כלי הדם והדבר ניכר באיכות הדופק, סדירותו וחוזקו. תפקוד הלב מתגלה בצבע העור. כשהדם שופע והלב חזק צבע העור ורדרד ורענן. אם הדם בחסר צבע העור יהיה חיוור. אם הדם כלוא – סטגנטיבי צבע העור יהיה סגול, אם הלב סובל מחום העור יהיה סמוק מדי. הלב אם כך, מתבטא במראה החיצוני של העור והגוף.

הלב הוא משכן הנפש  - ה"שן". בהתהוות החיים נוצר ה"שן"  מהתלכדות תמצית החיים –"הג'ינג"  המגיע מהאם ומהאב. הוא משתקף בברק העיניים כ-ניצוץ החיים.  הביטוי של ה "שן"  הוא במישור השכלי ובמישור הרגשי. " הלב מפקח על השכל " נכתב בספר "שאלות פשוטות" .הוא מכיל את המקור ליצירתיות, דמיון, חיוניות, הצגת רעיונות חדשים , פעילות מנטלית חשיבה ואינטליגנציה, הכרה ומודעות פיזיולוגית, כמו כן זיכרון למידה ואחסון מידע. במישור הרגשי, "הדם הוא שורש הנפש", תפקוד הלב להשכנת הנפש תלוי בהזנתו על ידי הדם, ולהיפך שליטת הלב בדם תלויה בנפש. יחסי גומלין אלו חשובים. דם הלב מעגן את הנפש כך שתהיה שקטה ומאושרת .כשהלב חזק האדם יהיה שמח ,משום שהשמחה היא הרגש האופייני ללב. בחסר דם בלב, חסרה היכולת להשריש את  הנפש ונוצרים אי- שקט נפשי, חוסר ריכוז, דיכאון, חרדה, חוסר שינה, פרצי צחוק ודיבור לא מבוקרים. קיים המצב ההפוך שמצבים נפשיים כמו חרדות, פחד פתאומי, שוק נפשי, עלולים לגרום לאי ספיקת דם הלב, לכאב ותעוקת חזה, קוצר נשימה והפרעות דופק.

הלב נפתח אל הלשון, והמשמעות היא שניתן על פי מראה הלשון ללמוד על תקינות הלב. דבר זה נכון במיוחד לגבי קצה הלשון. צבע אדום כהה טעם מר יובש או פצעים בקצה הלשון יעידו על חולי בלב. שטף  הדיבור בכלל, גימגום, או אובדן כושר הדיבור  מיוחסים לחוסר הרמוניה של הלב . חוש הטעם והיכולת להבדיל בחמשת הטעמים על הלשון תלויה בלב.

הדם ונוזלי הגוף מתחלפים ביניהם ומכיוון שהלב שולט על הדם הוא גם מפקח על ההזעה . חסר בצ'י הלב  – אנרגיית הלב , תגרום להזעה ספונטנית בעוד שחסר "יין" - החומר, יגרום להזעת לילה. כל הזעה חזקה וספונטנית רמז לאי ספיקת לב ויש לטפל בה מיד. הזעת יתר שלא תטופל תגרום עם הזמן לחסר דם. רגישותו של הלב היא במיוחד לחום. "הלב מתעב חום", חום חיצוני עלול לערפל את פתחי הלב ולגרום לעילפון טירוף או אילמות.

כל החלומות מתקשרים ללב. הלב כמאחסן הנפש קשור לשינה. כשהלב חזק יכולה הנפש לשכון בשקט והאדם נרדם בנקל וישן היטב. אם ליבו חלש, תרחף הנפש בלילות. שנתו תהיה מופרעת ויהיו בהם הרבה חלומות. בחסר חולמים על אש וכשהלב בעודף חולמים על צחוק.

לפי חמשת האלמנטים הלב שייך לאלמנט האש, עונת הקיץ, לצבע האדום ולטעם המר. המזונות המתאימים ללב הם: כרובית, ארטישוק, ברוקולי, בצל ירוק , דוחן, כוסמת, חילבה, גריסי פנינה, תירס, שיבולת שועל. עשבי תבלין הם: שיבה, בזיליקום, שמיר , עלי דפנה וסרפד. תבלינים: שומר, קימל ואניס. מוצרי חלב עזים . פירות אדומים כמו דובדבן, שזיפים וענבים אדומים. 

ושעת שיא פעילותו של הלב היא בין 11-13 בצהריים . 

 

הכבד

הכבד נחשב לגנרל האיברים  קובע האסטרטגיה. תפקידיו חשובים ורבים, ביניהם הבטחת תנועה וזרימה חלקה של הצ'י-האנרגיה בגוף. הוא אחראי על פתיחת סטגנציות, קרי חסימות,  בכל האיברים ובכל הכיוונים. חסימות אנרגתיות וחסימות חומריות . תנועתו קשורה לאופי העץ, לפי תיאוריית חמשת האלמנטים, וכמו העץ היא עולה מלמטה למעלה ומשתרעת לכל הכיוונים. תפקידו זה מבטיח את יציבות המצב הרגשי, את תקינות מערכת העיכול ואת ניקוז  המרה . מחד ,אי תפקודו יגרום לתסכול רגשי, לכעס מודחק טינה ועצבנות, דיכאון  אימפולסיביות ואגרסיביות. לעתים יצטרפו סימנים פיזיים כגון כאב היפוכונדרי, לחץ בחזה, תחושת גוש בגרון והתנפחות הבטן. בקרב נשים הביטוי יהיה מתח קדם ויסתי, דיכאון, רגזנות ונפיחות בחזה. ומאידך כעס וחיי רגש מתסכלים יפגעו בכבד ויגרמו לסימנים שמנינו. לכבד תפקיד חשוב בתהליך העיכול. במצב תקין תורם הכבד להרמוניה במערכת העיכול. אולם בעודף בכבד ישנו מצב של פלישת הכבד לקיבה , מניעת תפקידה להוריד את צ'י המזון למטה , ונוצרים גיהוקים, בחילות ,צרבות, הקאות. אם הכבד פולש לטחול תמנע עליית האנרגיה מעלה ויתכנו שלשולים ועצירות לסרוגין.  פגיעה בכבד תגרום לחסימת זרימת המרה, והתוצאה תהיה טעם מר, גיהוק וצהבת. תפקידו העיקרי השני  של הכבד הוא  וויסות  כמות הדם בהתאם לפעילותו הפיזית של האדם. כאשר האדם נח דמו חוזר לכבד, כאשר הפרט בתנועה  דמו הולך לערוצים. הויסות מאפשר אנרגיה נכונה במקום הנכון, ומאפשר התגוננות הגוף מפני גורמי חולי חיצוניים. ויסות הדם מתקשר למחזור החודשי של האישה, ואמנם  בעיות גניקולוגיות רבות נובעות מכשל צ'י הכבד. למשל אצירה של אנרגיית הכבד גורמת לאצירת דם וכך נגרם  מתח קדם ויסתי, וקרישי דם בווסת. חום בדם או ליקוי באחסון הדם יגרום למחלות עור כגון אקזמה או אורטיקריה, פסוריאזיס וכן לחסר דם.

דם הכבד מזין ומלחלח את הגידים ובכך מובטחת תנועת השרירים והפרקים. בחסר דם הכבד ייגרמו התכווצויות שרירים ועוויתות. הגבלת טווח התנועה, כאבי פרקים, רעידות, שיתוק של הגפיים והרדמות גפיים. גם במקרה שחום עולה מניע ומערבב את רוח הכבד עלול לגרום לסימנים שתוארו.

הכבד מתבטא בציפורניים הנתפסות ברפואה הסינית  בתור תוצר לוואי של הגידים. אם הדם שופע הציפורניים לחות ובריאות, אך במחסור הציפורניים שבירות יבשות ומחוספסות.

הכבד נפתח אל העיניים. דם הכבד אחראי על העיניים. במחסור הראיה תהיה מטושטשת, נקודות מרחפות לפני העיניים, עיוורון צבעים, תחושת חול בעיניים. בספר "שאלות פשוטות" נאמר :"הכבד תואם את כיוון מזרח את הצבע הירוק והוא פוקח את העיניים ". אם הכבד סובל מחום העיניים יהיו אדומות, כואבות וצורבות. אם לכבד יש רוח פנימית גלגל העין יסתובב ללא הכוונה . מלבד הכבד גם הלב  והכליות (הריאות שלפוחית השתן כיס מרה והמעי הדק במידה קטנה יותר)

משפיעים על העיניים. אש הלב יכולה לגרום לאודם בעין , וחסר יין הכליות יגרום ליובש בעיניים.

הכבד משמש משכן לנפש הנצחית , הכוללת את הרוח שנשארת לאחר המוות וחוזרת לעולם האנרגיות המעודנות וכן את הרוח הגופנית שחוזרת לאדמה עם המוות .הרוח הנצחית ה- "הון " קשורה לתהליך קבלת החלטות, תכנון וכיוון בחיים. היעדר כיוון ובלבול הם נדידת אותה רוח במרחב ובזמן.הכבד הוא איבר העומד על דעתו . כשהוא בריא יהיו חלומות יום המביאות לחזון ולשאיפות .טיפוס שהכבד הוא האיבר הדומיננטי בגופו (טיפוס עץ ללפי חמשת האלמנטים) יהיה קרייריסט ושאפתן. ה-"הון" מאפשר דינמיות אינטואיציה חזקה ,יצירתיות ותעוזה . בחסר דם או יין בכבד האדם יחיה כרובוט ,או  יהיה מבולבל וחסר תעוזה .איכות השינה תהיה גרועה . תהיה תחושת ריחוף לפני השינה או פחד להירדם , תהיינה פליטות לילה וחלומות , הפרעות שינה וחלומות מטרידים .האדם יחלום ויכעס . בחסר דם הכבד האדם יהיה  בדיכאון , ובעודף יהיה כעוס. "הכבד הוא שורש עצירת הקיצוניות" כלומר הוא נוסך הרמוניה ומווסת את הגוף פיזית ונפשית. במצב רגיל כיוון זרימת צ'י הכבד היא מלמטה למעלה והתפשטות לכל הכיוונים . במצב של מחלה תהיה עליה מופרזת ופתאומית  שתגרום להתפרצויות כעס , פנים סמוקות צלצולים באוזניים וכאבי ראש . הרוח היא גורם המחלה העיקרי הפוגע בכבד . תתכן רוח חיצונית שתגרה את הרוח הפנימית ותגרום להתקשות העורף, כאבי ראש ונגעים בעור .עווית היא  סימן לרוח פנימית ותמיד מיוחס לכבד . תזונה לא נכונה גם היא פוגעת בכבד , אוכל שומני וחם , אלכוהול , טיגונים, בשר, מעוררים אש בכבד, ואילו חסר במזון מחמם מביא לחסר דם ולפגיעה בכבד.

לפי חמשת האלמנטים הכבד שייך לאלמנט העץ, לעונת האביב, לצבע הירוק , לטעם החמוץ .המזונות המתאימים ביותר לכבד הם: הנבטים, חסה, פטרוזיליה , בצל ירוק, כרוב כבוש , מלפפון כבוש, קישוא , תרד , חיטה וזעתר .שעת שיא פעילותו  היא בין 1-3 לפנות בוקר .

 

הריאות

"הריאות הם כמו השרים  הקובעים את המדיניות" .הריאות מהוות איבר המקשר בין הגוף לבין הסביבה בשיתוף העור. הן שולטות בצ'י ובנשימה והן  אחראיות על שאיפת האוויר .הן שואפות צ'י נקי מהאוויר ונושפות צ'י מזוהם. בנוסף מתרחש בחזה הנקרא "ים הצ'י " תהליך ערבוב צ'י המגיע מן הטחול  כשמקורו מהמזון ,עם  צ'י הריאות שמקורו באוויר .פיזורו על ידי הריאות  בכל הגוף להנעת כל התהליכים הפיזיולוגיים. הריאות מפקחות על הצ'י במחזור הדם , בכלי הדם ובכל הערוצים . לריאות תפקיד פיזור והנעת  הצ'י המגן (הוואי –צ'י) המצוי בין העור לשרירים.תפקידו העיקרי של הצ'י המגן הוא להגן על הגוף מפני פתוגנים חיצוניים כגון רוח ,חום , קור או לחות . הוא פותח וסוגר את הנקבוביות לפי הצורך. מווסת את חום הגוף באמצעות פיקוח על ההזעה. בחולשת צ'י הריאות האדם יותקף בקלות על ידי רוח ,קור או חום חיצוניים , ויהיה בעל נטייה מתמדת להתקררויות . בנוסף לצ'י, הריאות מפזרות גם את נוזלי הגוף אל העור בצורת אדים . האדים העדינים מלחלחים את העור ומווסתים את הפתיחה והסגירה של נקבוביות העור ואת ההזעה . במצב תקין הן יפתחו ויסגרו במידה שתאפשר הזעה נורמלית. אך כאשר התפקוד מעוכב  הנקבוביות נסתמות ולא תהיה הזעה . לדוגמא , עם פלישת רוח קור עם הדגש על קור. במצב אחר, במחסור, הנקבוביות נרפות ונשארות פתוחות ונוצרת הזעה ספונטנית. זה יקרה בהתקף רוח קור עם דגש על רוח, או במקרה של חסר יאנג . במצבים של עיכוב ההזעה נראה בצקות ונפיחות בעיקר בפנים.

הריאות הן איבר בחלק העליון של הגוף. משום כך הצ'י שלהם צריך לרדת .זהו תפקידם הנוסף החשוב  של הריאות להוריד את הצ'י מטה לכיוון הכליות.הכליות מגיבות בהחזקת הצ'י . תפקיד ההורדה מתייחס גם לנוזלים היורדים גם הם לכיוון הכליות ולשלפוחית השתן .במקרה שהתפקוד נפגם תהיה אצירת שתן ,עצירות בקולון ,קוצר נשימה שיעול,תחושת מחנק בחזה .כאשר פיזור הנוזלים תקין העור יהיה מבריק מלחות , השיער בוהק .אולם  במקרה של חסר, העור יהיה יבש ושיער הגוף יהיה דל. הריאות מפקחות על העור ומתבטאות בשיער הגוף.העור הוא גבול הגוף ולכן קלסטופוביה –פחד ממקומות סגורים היא פתולוגיה של הריאות .כידוע  הריאות נפתחות לאף ודרכו נושמים. אם צ'י הריאות תקין האף יהיה פתוח והנשימה תקינה וחוש הריח תקין . אם צ'י הריאות חלש יאבד חוש הריח . אם יהיה חום בריאות יתכן דימום מהאף.

תפקיד חשוב יש לריאות כמשכנה של הרוח הגופנית ה-"פו", הנשמה ,היא אותו חלק חומרי של רוח. הנשמה באה לידי ביטוי בנשימה. כל טכניקות המדיטציה נקשרות לנשימה שדרכן מתחברים לרוח . ה-"פו" ייני מטבעו וחוזר לאדמה עם המוות . הוא אחראי לכאב ואי נוחות . נותן אנרציה לתמצית החומרית של החיים .עצב ויגון פוגעים בתנועותיה ,מכווצים את הרוח הגופנית וגורמים לחסימה של צ'י  . אדם עצוב ומדוכא ינשום נשימות קצרות ושטחיות .עצבות מתישה את צ'י הריאות .

החלומות המתקשרים לריאות בעודף הם בכי דאגה ופחד .החלומות כשהריאות  בחסר הם תעופה קרבות מלחמה , דברים עשויים זהב או ברזל .הריאות שולטות על הקול.איכות הקול תלויה בתקינות הריאות . . כאשר הריאות בריאות הקול צלול ובהיר .אם הריאות חלשות ,או תהיה  ליחה הקול יהיה עמום . לפי חמשת האלמנטים  הרגש האופייני הוא עצב .עונה אופיינית סתיו . אלמנט מתכת. צבע לבן. הטעם החריף והכוונה לצנון לבן , סלרי, כרוב סיני , כרישה ,קולורבי ושום.  הדגנים המתאימים הם  אורז בר שחור, אורז צהוב, כוסמת קלויה ודוחן קלוי. ערמונים ופירות יבשים. תבלינים הם :הזנגוויל(ג'ינג'ר), ציפורן, אגוז מוסקט וקינמון. שעת שיא פעילותו של הכבד בין  3-5 בבוקר.

 

הטחול

הטחול הוא האיבר המרכזי בייצור צ'י מן המזון והמשקה שעוכלו. הוא מייצר את ה- "גו צ'י", הצ'י שמקורו מהמזון, והוא הבסיס ליצירת הצ'י הכללי וליצירת הדם. התפקיד העיקרי של הטחול לסייע לקיבה המעכלת להתמרת נוזלים ואנרגיה מהמזון(טרנספורמציה), הפרדה של החלק השמיש במזון מחלקו הלא שמיש וכן הנעת נוזלים ומזון (טרנספורטציה). כיוון שהטחול הוא בעל תפקיד מרכזי בתהליך העיכול תכופות מדברים עליו בתור " פקיד האסם ממנו מגיעים חמשת הטעמים".

הטחול מפקח על תנועת חלקי המזון לכבד ,ללב ליצירת דם. ולהכוונת צ'י המזון ותמצית הנוזלים למעלה לריאות. אם תפקודו תקין  התיאבון יהיה  בריא ,העיכול תקין והיציאות נורמליות . אך אם התפקוד יופרע , התיאבון יהיה דל ,העיכול גרוע הקיבה תתנפח והיציאות תהיינה דלילות .לטחול תפקיד חשוב בהפרדת הנוזלים בתהליך העיכול. לאלו העוברים לעור ולריאות והנקראים טהורים לבין אלו היורדים למעיים והנקראים לא טהורים .כאשר תפקוד הטחול נפגם הנוזלים לא יועברו ותיווצר בצקת , תצטבר ליחה ולחות באיברים .

הטחול רגיש ללחות , היא זו שפוגעת בו בנקל ומונעת את תפקודו. לחות  מתנאי מזג אוויר או  ממזון קר , חי ושומני. צ'י הטחול זורם למעלה ומעלה את אנרגיות היאנג הטהור לראש .אם תצטבר לחות ותפריע לעליית היאנג תתקבל סחרחורת ותחושת כובד בראש.

הכיוון של תנועת צ'י הטחול הוא למעלה ומתואמת עם תנועת צ'י הקיבה היורדת למטה .כך מתאפשרת  תנועת צ'י הגוף בשעת העיכול. האפקט העולה של צ'י הטחול בציר המרכזי של הגוף מבטיח שאברי הגוף יהיו במקומם

הנכון. בחסר בטחול עלולה להיות צניחת איברים, הרחם, הקיבה , שלפוחית השתן והעכוז. צ'י הטחול מחזיק את הדם בכלי הדם, ולכן בחסר צ'י הטחול יתכנו דליפות דם ודימומים . לטחול גם תפקיד בייצור הדם , יצירת החלק הפלסמתי של הדם, הפקת הדם מתוך המזון . הטחול מפיק את ה-"גו צ'י " מהמזון, להזנת כל איברי הגוף . הצ'י מכוון לשרירים ובעיקר לשרירי הרגליים . בחולשת צ'י הטחול השרירים יחלשו ואף יתנוונו .הדבר יורגש בעיקר בידיים וברגליים.

לפה יש קשר תפקודי עם הטחול , נאמר שהטחול נפתח אל הפה. "אם הטחול בריא הפה יכול לטעום את חמשת הגרעינים " הכוונה ליכולת להבחין בין חמשת סוגי הדגנים .ואם נפגע הטחול יורגש טעם תפל או מתיקות קבועה וחוסר תיאבון . הטחול מתבטא בשפתיים ,והן תהיינה ורודות ולחות . אם הטחול אינו תקין הן תהיינה יבשות וחיוורות.

הטחול מאחסן את האינטלקט ה-"אי", משכן למחשבה. הוא משפיע על יכולתנו לחשוב , ללמוד, להתרכז,למקד את המחשבה ולזכור . אם צ'י הטחול תקין , נוכל לחשוב בבהירות , להתרכז ולזכור בנקל. ואם הוא נחלש החשיבה תהיה עמומה הריכוז יפחת והזכרון דל.  במצבים של לימוד יתר , עבודה רוחנית מופרזת יחלש הטחול ויופיעו הסימנים הללו .הטחול הלב והכליות משפיעים על החשיבה והזיכרון כל אחד בדרכו . הטחול משפיע במובן של הלימוד , ריכוז זיכרון ,הבחנה בין עיקר לטפל . הלב משכן את הנפש ומשפיע על החשיבה , משכן את זיכרונות החיים מהעבר הרחוק ,ושולף ידע מתוך הזיכרון הרחוק. הכליות מזינות את המוח ומשפיעות על הזיכרון של הטווח הקצר . 

חלומות הקשורים לטחול הם על רעב ואוכל כשהטחול בחסר , ועל תהומות בין הרים או על ביצות בעודף.  לפי חמשת האלמנטים הטחול שייך לאלמנט האדמה , הצבע האופייני הוא כתום צהוב וחום, הקול מתנגן , הרגש האופייני הוא דאגה ,הטעם הוא מתוק ודביק.המזון המתאים הוא עמילנים מעט מתוקים כדוגמת: אורז מתוק, כוסמת , חיטה.מבין הירקות גזר דלעת כרישה , אפונה ירוקה , שעועית ירוקה .עשבי תבלין : יסמין, אניס , רוזמרין.זרעי תבלין : קארי קינמון כורכום .מוצרי חלב, בשר כבש ובקר. פירות כמו תפוז סיני, צימוקים, תפוח אדום , פטל , אפרסק, משמש, בננה, ערמונים ואגוזי מלך. שעת שיא הפעילות שלו היא בין 9-11 בבוקר.

 

כליות

הכליות נחשבות ל"שורש החיים", המקור ליין והיאנג , השורש לכל מה שנולד ומתפתח בגוף .יין הכליות הנו החומר הבסיסי ללידה  לגדילה ולהפריה בעוד שיאנג הכליות מהווה את הכוח המניע לכל התהליכים הפיזיולוגיים . יין ויאנג הכליות קשורים זה בזה כשאחד מהווה תשתית לשני .במצב תקין שני הקטבים מהווים שלמות אחת .הם דומים למנורת החיים : השמן הוא יין הכליות והלהבה היא יאנג הכליות .  לשמירת האיזון והרמוניה, טיפול באחד מחייב באותה עת טיפול בשני.הכליות שונות משאר האיברים בהיותן התשתית לכל אנרגיות היין והיאנג של הגוף, הן " מקור המים והאש" בגוף .הן מכילות את שער החיים –"המינג מן" שתפקידיו חשובים וייחודים: להכיל את הצ'י המקורי  המולד ה-"יואן צ'י" .להוות מקור האש לאברים ולתרום לדינמיות ולחיוניות של האדם כך שבחסר תורגש עייפות קור ודיכאון.הוא מספק חום למחמם התחתון שחיוני להמרת הנוזלים לפיזורם בגוף ,ובחסר יצטברו הנוזלים  ותהיינה בצקות. לקיבה ולטחול הוא מספק חום שמסייע לפעולתם, ובהעדרו תהיה פגיעה בעיכול ,עייפות קור ברגליים ושלשול.הוא מתאם את התפקוד המיני. מסייע לתפקודי הכליות לקבלת הצ'י,ומסייע ללב לשמש משכן לנפש.

הכליות מאחסנות את ה"ג'ינג" , שהיא תמצית החיים המועברת על ידי ההורים אל הצאצאים .היא מכילה  את היכולת החומרית לייצור זרע וביצית, היכולת ללדת ולהוליד ילדים שכוללת :כוח גברא ,מיניות , פוריות . היא מכילה את התורשה הקובעת את דרך התפתחות בחיים , מבנה הגוף, כוח וחיוניות, קצב ההזדקנות , אורך החיים והמוות . עודף פעילות מינית וריבוי לידות  מבזבזים "ג'ינג" ומחלישים את הכליות.

ה"ג'ינג" – התמצית  היא הבסיס האורגני ליצירת מיח -העצמות הנחוץ לבניית העצמות, מוח וחוט השדרה. התמצית מזינה את המוח , הזיכרון הריכוז,כוח הרצון , החשיבה והראיה .אם המוח אינו מוזן כהלכה הזיכרון קצר המועד ייחלש, כמו גם הריכוז. תהיה סחרחורת וראיה לקויה . הכליות שולטות במח -העצמות ובעצמות . אם התמצית חזקה העצמות והשיניים חזקות .אם היא חלשה הפתולוגיות יהיו  מחלות דם, עצמות, עמוד שדרה , שיניים, בירכיים, פגיעה בזיכרון קצר המועד ומחלות כרוניות.

הכליות שולטות על משק הנוזלים בגוף , "שולטות על  המים" .הכליות מהוות שער הנפתח ונסגר ומפקח על זרם הנוזלים בגוף. פתח ההשתנה ופתח פי הטבעת שייכים לכליות .אם מצבן תקין,כפי שקיים באיזון בין היין והיאנג בכליות , ההשתנה תהיה תקינה בכמות ובצבע . בחוסר איזון , באי ספיקת יאנג הכליות ההשתנה תהיה רבה והשתן בהיר ,בחסר יין הכליות השתן יהיה דל וכהה או אף יעצר.תיתכן אי שליטה בסוגרים  ואיבוד שתן כיוון שהכליות מספקות אנרגיה , את ה-צ'י לשלפוחית השתן, לאחסון שתן ולהפרשתו. המעי הדק והגס שייכים ביחד עם הכליות ל-"מחמם התחתון" ותחת פיקוח הכליות עוסקים  בהפרדת נוזלי הגוף הטהורים מן המזוהמים  .פתח פי הטבעת קשור למעי הגס ותפקודית שייך לכליות.  אי שליטה בסוגר ועשיית צרכים ללא שליטה קשורה לכליות כמו גם צניחת רקטום או שלשולים. גם פליטת זרע ללא חלומות מיוחס לכליות . יובש פנימי הנגרם בשל אובדן נוזלים או מזג אויר יבש עלולים להזיק מאוד לכליות , כך גם הקור . 

 את הנוזלים מקבלות הכליות מן הריאות , חלק מהם מתאייד לריאות וחלק מופרש. הכליות מספקות אנרגיה לטחול בצורת חום -יאנג הכליות , כדי שזה יתפקד בהמרת נוזלים ובהעברתם בגוף.

הכליות שולטות על קבלת הצ'י מהריאות ומעגנות אותו למטה . אם הן חלשות הצ'י עולה "ומתמרד" ונוצר לחץ בחזה. לחץ המתבטא בקוצר נשימה ובקצרת.

הכליות נפתחות לאוזניים. אם הכליות חלשות השמיעה מוגבלת ועשויים להיות צלצולים  באוזניים.

הכליות מתגלות בשיער הראש. שיער הגדל היטב , מבריק, מעיד על שפע בתמצית –הג'ינג של הכליות. בחסר תהיה נשירה,קרחת ,הלבנת שיער, דלילות , או צבע עמום.

הכליות משמשות משכן לכוח הרצון הנקרא –"זי" .במצב של תקינות הכליות ,כוח הרצון יהיה חזק והאדם יחתור להשגת יעדו . בחסר, תרד המוטיבציה ויופיע דיכאון. הכליות מפקחות על היכולת לעבוד קשה זמן ממושך . השפעתן רבה על רמת המיומנות ועל הדקדקנות בעבודה .דיסהרמוניה בכליות תגרום לפרט לעבוד מעל ליכולת ולהיות "מכור לעבודה" .

החלומות האופיניים  בחולשת כליות הם על שחיה , טביעה של אניה, שקיעה במים . ובעודף חולמים על עמוד שידרה המופרד מן הגוף. הכליות שייכות לאלמנט המים . העונה האופיינית היא חורף,הצבע שחור כחול, רגש אופייני הוא פחד. הטעם מלוח ומזונות אופינייים הם אצות ים,דגי ים כמו סלמון.  פטריות שחורות , סויה כוסמת, דוחן, וחיטה. תבלינים כמו קינמון, זנגוויל ושורש אנג'ליקה. ושעת שיא הפעילות היא בין  17-19 בערב.

 

פריקרד -מסב הלב

הפריקרד קשור קשר הדוק ללב . הוא מתפקד בתור מכסה הלב ומגן עליו מפני התקפת גורמי חולי חיצוניים . חשיבותו משנית ביחס ללב. הוא מוזכר ביחס למחלות מידבקות ממקור חום חיצוני .שיגעון , בלבול חושים , ניוון , חום גבוה במיוחד הם תוצאה של התקפת הפריקרד. בטיפול באקופונקטורה הטיפול במסלול בפריקארד אינו נופל בחשיבותו ממסלול הלב.

הפריקרד גם הוא שולט על הדם ומשמש משכן לנפש, והשפעתו רבה על מצבים נפשיים ושכליים . הטיפול מתייחס ליחסים שבין הפרט לזולתו , קשיים בין אישיים .השפעתו רבה על מרכז החזה .

לפי חמשת האלמנטים שייך לאלמנט האש ,צבע אדום, רגש אופייני שמחה , טעם מר ומזונות כמו הלב . עונה – קיץ, ושעת שיא הפעילות בין 19-21 בערב.

 

 

הקיבה

הקיבה  יחד עם הטחול מהווים את שורש הצ'י שנוצר לאחר הלידה .  הם מפיקים את הצ'י והדם מהמזון ומהנוזלים הנצרכים ." הקיבה היא ים המים והזרעים ,ומקור ההזנה הגדול לאיברים".

תפקידה החשוב ביותר של הקיבה היא המרת המזון ומשקה המעוכלים באמצעות התססה המכונה "הרקבה והבשלה". פעולה זו מכינה את הקרקע לטחול להפרדת התמצית המופקת ולזיקוקה . הקיבה מפרקת את המזון לחומרים גסים המשמשים בסיס ליצירת צ'י המגן, ולעדינים המשמשים ליצירת דם.   הקיבה יחד עם הטחול אחראית להעברת תמציות המזון לגוף כולו ובמיוחד לידיים ולרגליים .הביטוי לעתים לחולשת קיבה או טחול תהיה  חולשת שרירים . העברת התמציות משפיעה  גם על הדופק , נאמר " צ'י הקיבה מבטיח כי צ'י האיברים יגיע לדופק". ישנן איכויות מסוימות של דופק תקין הקשורות לצ'י קיבה תקין. העברת המזון מתקשרת גם לחיפוי על הלשון. מעטה דק ולבן סימן לתפקוד נאות של הקיבה . היעדר מעטה סימן לעיכוב וחולשת קיבה , צבע חיפוי לבן מעיד על קור בקיבה וצבע צהוב מעיד על חום.

הקיבה מפקחת על הצ'י היורד, היא משלחת את המזון המעובד לכיוון מטה, למעי הדק לצורך פירוק נוסף וספיגה של המזון. אם צ'י הקיבה יורד העיכול תקין וללא הפרעות. אך במקרה של חולשת קיבה ,המזון מושבת בקיבה זמן ממושך והסימנים לכך הם : מלאות ,נפיחות בבטן , חמיצות וצרבות , גיהוקים, בחילות והקאות . במצב נורמלי צ'י הכבד תורם לירידת צ'י הקיבה ,אך אם הכבד שובת תתכן היתקעות מזון שתתבטא בסימנים שהוזכרו.   לעתים הסיבה לליקוי עיכול היא ארוחות לילה מאוחרות.

לצורך פעולתה התקינה זקוקה הקיבה לשפע נוזלי גוף .מקור  הנוזלים המופקים ליצירת נוזלי הגוף הם מהמזון והשתיה . משום כך הקיבה מהווה מקור חשוב לנוזלי גוף. ונאמר "הקיבה אוהבת לחות , ואינה אוהבת יובש". אם הקיבה יבשה מדי צ'י הקיבה לא יכול לרדת והמזון תקוע . הטחול לעומת זאת אוהב יובש ,ובלחות יתר לא יפעל להעלאת המזון ולא תהיה המרה של המזון. הקיבה כמקור לנוזלים קשורה קשר הדוק עם הכליות. הכליות מכונות לעיתים "שער הקיבה" משום שהן ממירות נוזלים במחמם תחתון. אם הכליות מעוכבות בתפקידן זה , יושבתו הנוזלים ויציפו את הקיבה בנוזלים וכך יפגעו בעיכול . במצב של חסר נוזלים ארוך טווח יחסרו  נוזלי הקיבה ויגרם חסר יין בכליות . משום כך מצבים כרוניים ,חסר יין הקיבה מתקשר כמעט תמיד לחסר יין בכליות. 

לקיבה השפעה על המצב הנפשי. היא סובלת בנקל מדפוסי הפרזה כגון אש או ליחה . לעומת הטחול שסובל בנקל ממחסור .הקיבה נוטה לחום ואילו הטחול לקור . אש הקיבה מציקה לנפש וגורמת לפגיעה שכלית . הפרזה בקיבה תגרום להסתגרות בבית , סגירת החלונות והדלתות , התבודדות, דיבור ללא רסן, התנהגות אלימה והפשטת הלבוש. מה שנקרא התנהגות מאנית .במקרים פחות חמורים של אש הקיבה או ליחה  יגרמו לבלבול , חרדה , ופעלתנות  יתר . החלומות האופיניים הם על ארוחה גדולה כשהקיבה נכשלת . הקיבה נפתחת לפה ואחראית על הרקמות הרכות "בשר הגוף" .הקיבה שייכת לאלמנט האדמה , לצבע הצהוב, לטעם המתוק ומזונות כמו לטחול,לרגש הדאגה , לעונת – סוף הקיץ, ושעת שיא פעולתה  היא בין 7-9 בבוקר .

 

המעי הדק

תפקידו העיקרי של המעי הדק הוא לקבל את המזון והנוזלים מהקיבה והטחול ולהפריד אותם לשניים: לחלק הטהור ולחלק המזוהם. הטהור הוא החלק המשמש את הגוף להזנת הרקמות ואילו המזוהם מועבר למעי הגס ולשלפוחית להפרשה בתור צואה ושתן . תפקוד המעי הדק להפרדת נוזלים נעשה בפיקוח הכליות,על ידי  יאנג הכליות שמספק צ'י וחום.

בין המעי הדק ללב קיים קשר ברמה המנטלית . הלב מאחסן את הנפש ושולט בתודעה בעוד שהמעי הדק קובע את היכולת לשפוט ולקבל החלטות.   כיס המרה גם הוא מסייע בקבלת החלטות במתן העוז הדרוש לכך, בעוד שהמעי הדק מאפשר את בהירות הנפש ואת היכולת להבדיל בין מה שנכון ומה שאינו נכון בבחירות גורליות .

הקשר בין הלב למעי הדק מתבטא לעתים כאשר אש הלב עוברת למעי הדק וגורמת לצמא, טעם מר בפה, פצעים על הלשון ודם בשתן .

המעי הדק כמו הלב שייך לאלמנט האש . צבעו האופייני אדום , רגש שמחה טעם מר ומזונות כמו ללב, עונת  הקיץ. נפתח ללשון ושעת שיא פעולתו בין 13-15 בצהריים.

 

המעי הגס

תפקידו העיקרי של המעי הגס הוא בקבלת מזון ומשקה מהמעי הדק, ספיגת חלק מהנוזלים ופליטת צואה.

רבים מהתפקידים המיוחסים למעי הגס על פי הרפואה המערבית מיוחסים לטחול לפי הרפואה הסינית . הטחול הוא שאחראי על פיקוח המרת הנוזלים והמזון ועל העברתם לאורך מערכת העיכול . משום כך מחלות כמו שלשול , התנפחות הבטן וכאבי בטן שייכים לדיסהרמוניות של הטחול .

יחסי המעי הגס והריאות חשובים לביצוע תפקודי הגוף. צ'י הריאות הכרחי למעי לצורך פליטת הצואה . בהעדר צ'י מהריאות תהיה עצירות .זו אחת הסיבות לעצירות אצל קשישים .גורמים חיצוניים או פנימיים פוגעים במעי והתוצאה היא  פתולוגיות אופייניות כגון כאבי בטן ושלשולים עקב חום או ולחות, השבתת המעי ועצירות, פלישת קור והופעת כאב פתאומי, יובש ועצירות.

המעי הגס נפתח אל האף כמו בן זוגו ה"ייני"- הריאות. הוא שולט על העור ומתבטא בשיער הגוף.

חלומות אופיניים לכשל המעי הגס הם שדות פתוחים.

המעי הגס שייך לאלמנט המתכת: צבע לבן , רגש אופייני - עצב , עונת הסתיו ,טעם החריף ומזונות כמו הריאות . שעת שיא פעולתו היא בין 5-7 בבוקר.

 

כיס המרה

תפקידו העיקרי של כיס המרה הוא לקבל מרה מהכבד לאחסן אותה ולהפרישה לפי הצורך במהלך העיכול . הגדרת התפקיד דומה מאוד לזו של הרפואה המערבית . הוא איבר יאנגי שאינו מכיל חומרים מזוהמים אלא מעובדים וטהורים, בדומה לאיברי ה-יין .הכבד הוא שאחראי על הזרמת המרה , הוא מפיק את הצ'י הדרוש לפעולתה . פגיעה בזרימה של הכבד יגרום לליקוי בזרימת המרה והתוצאה בחילות הקאות וגיהוקים. כיס המרה והכבד תלויים זה בזה לביצוע תפקידם . כיס מרה מסייע לכבד בפירוק רעלים .

תפקידו הנוסף של כיס המרה הוא לפקח על השיפוט . לתת עוז רוח ויוזמה ."בעל  כיס מרה גדול" יהיה ביטוי לאדם בעל תעוזה , וההיפך לפחדן . כיס המרה מעניק יכולת לתרגם מוטיבציה וחיוניות לפעילות חיובית והחלטית. עוז וחיוניות לנפש הנשלטת על ידי הלב. בעוד שהכבד משפיע על היכולת לתכנן את החיים,כיס המרה מסייע לקבל את ההחלטות . כיס המרה מפקח על הגידים בדומה לכבד . אלא שבעוד הכבד מספק דם לגידים , מספק כיס המרה את האנרגיה. החלומות האופיניים לכיס מרה הכושל ,הם על קרבות , בתי משפט והתאבדויות.כיס המרה משפיע על איכות השינה ועל אורכה , אם היא כושלת הפרט עלול לקום מוקדם בבוקר ולא להירדם שוב .

חום ולחות פוגעים בכיס מרה. הדבר על פי חמשת האלמנטים שייך כיס מרה לאלמנט העץ. צבע הירוק . רגש כעס.טעם חמוץ ומזונות כמו בכבד. עונת האביב. נפתח לעיניים ואחראי על הגידים רצועות וציפורניים .שעת שיא פעילותו בין  23-1 בלילה.  

 

שלפוחית השתן

לשלפוחית השתן תפקיד בהמרת המים לשתן,אותם מים המגיעים אליה מהמעי הדק. היא גם מאחסנת את השתן ומפרישה אותו. לצורך תפקודה זקוקה השלפוחית לחום וצ'י –אנרגיה, המופקים על ידי יאנג הכליות .המעי הדק והשלפוחית משתפים פעולה ביניהם להנעת נוזלים למחמם התחתון . לעתים מועברות דיסהרמוניות מסויימות מהלב לשלפוחית דרך המעי הדק. השלפוחית נחשבת לחלק היאנגי של הכליות, וכשל שלה יתבטא בהשתנה שופעת ובהירה . החלומות האופיניים בכשל השלפוחית הוא על נסיעות.

השלפוחית שייכת לאלמנט המים .נפתחת לאוזניים ושולטת על העצמות מח העצמות והמוח כמו הכליות . הצבע האופייני הוא השחור , רגש פחד טעם מלוח ומזונות כמו הכליות. עונת החורף, ושעת שיא פעילותה  בין 15-17 אחר הצהריים.

 

המבער המשולש

הוא אחד מששת איברי היאנג. הוא איננו איבר חומרי אלא אוסף תפקודים. הוא מפקח על תנועת סוגי צ'י שונים בשלביה השונים של יצירת האנרגיה ,ומבטיח הוצאה חלקה של סוגי צ'י .הוא תורם ליצירת הצ'י- המגן והצ'י- המזין לאחר הפרדת המזון למרכיביו  הטהורים  והמזוהמים. המבער העליון מפזר את הצ'י המגן ומכוון אותו לריאות.המבער העליון  כולל את הלב הריאות הפריקארד הגרון והראש .הוא מפקח  על חלוקת הנוזלים בגוף באמצעות הריאות בצורת ריסוס עדין כמו ערפל המתפזר לגוף ולעור. המבער האמצעי מוציא צ'י מזין ומכוון אותו לכל האיברים. המבער האמצעי כולל את הקיבה הטחול וכיס מרה . הוא משתתף בהעברה של המזון והמשקה , ובתהליך ההרקבה  וההבשלה שלהם. והמבער התחתון מוציא נוזלי גוף המכוונים אל השלפוחית. המבער התחתון כולל את הכבד הכליות המעיים ושלפוחית השתן. התהליך העיקרי הוא הפרדת תמציות המזון לחלק טהור ומזוהם, פליטת השתן והצואה. הצ'י המקורי "המולד"  שוכן בין שתי הכליות והוא מתפזר בין האיברים באמצעות המבער המשולש.

על פי חמשת האלמנטים שייך לאלמנט האש נפתח ללשון ושולט על כלי הדם וזרימת דם . צבע האדום , רגש שמחה , טעם מר ומזונות כמו ללב .עונת הקיץ,שעת שיא פעילותו בין 21- 23 בלילה.

 

יחסי גומלין בין האיברים 

יחסי הגומלין בין האיברים ,האיזון ביניהם הם שקובעים את מצב בריאותו של הפרט .

כבד קיבה

 

כבד ריאות

יחסי כבד וריאות משקפים יחס בין צ'י לדם . הריאות שולטות על הצ'י , כבד מווסת ומאחסן דם . השניים תלויים זה בזה . הכבד נשען על צ'י הריאות לוויסות הדם והריאות נשענות על הצ'י הכבד למען תנועה צ'י חלקה . בחסר צ'י הפרט יסבול מדיכאון שיעול וכאב היפוכונדרי . בעצירת צ'י הכבד (סטגנציה )בחזה , יגרם שיעול קוצר נשימה ואסטמה . ויתכן שסטגנציה של צ'י הכבד תגרום לעליית אש הכבד , פגיעה ביין הריאות ויגרם כאב היפוכונדרי פליטת דם וכאבים בנשימה . 

טחול ריאות

הטחול מפיק את  התמצית המזוקקת מהמזון ושולח אותו למעלה אל הריאות שם היא מתערבבת עם האוויר לקבלת הצ'י "המאסף" .הטחול תורם לצ'י הריאות, ואילו צ'י הריאות מורידות  ומפזרות  את צ'י הטחול. 

במקרים של חסר צ'י הטחול , יעוכב צ'י הריאות . התוצאה תהיה עייפות , חולשת רגליים, קוצר נשימה וקשיי נשימה . קול חלש ועלולה להצטבר ליחה " הטחול מקור הליחה והריאות מאחסנות אותה ". אם צ'י הריאות חלש הטחול לא יכול להעביר ולהמיר נוזלים ויופיעו בצקות .

טחול כבד

לכבד ולטחול יחסים קרובים מאוד. במצב תקין מסייע צ'י הכבד לתפקוד הטחול בהמרה , הפרדה והובלה של מרכיבי מזון .זרימה חלקה של צ'י הכבד מבטיח עיכול תקין . כיוון זרימת הצ'י הוא כלפי מעלה ,זהו הכיוון התקין של צ'י הטחול . במקרה שצ'י הכבד "שובת"  ,מה שקרוי סטגנציה של צ'י הכבד , תעוכב פעילותו של הטחול ,והדבר יתבטא בנפיחות בבטן, כאב היפוכונדרי  ושלשולים . במקרה של פגיעה בטחול תופרע פעילותו של הכבד , תיפגע זרימת מרה, המזון לא יעוכל ויצטבר במחמם האמצעי .הסימנים יהיו כאבי בטן , נפיחות ורגזנות.  

כליות כבד

דם הכבד מזין וממלא את תמצית הכליות – הג'ינג , והכליות בתמורה תורמות את מח העצמות החיוני ליצירת

הדם. לכן נכתב "תמצית ודם מקורם משותף". יין הכליות מזין את יין הכבד. במצבי חסר בג'ינג הכליות יתכן חסר דם שסימניו סחרחורת, ערפול ראיה צלצולי אוזניים. במצב של חסר דם ובגללו חולשת תמצית הכליות יופיעו סימנים דומים.

כליות לב

הלב שייך לאלמנט האש, אש היא "יאנגית" באיכותה ומאפשרת תנועה ודינמיות . הכליות שייכות לאלמנט המים . המים הם "ייניים" חומריים, שקטים באופיים. הלב והכליות מיצגים אש ומים, שני קטבים שהאיזון ביניהם חיוני לחיים. יאנג הלב יורד לחימום יין הכליות. יין הכליות עולה להזין את יאנג הלב. זו תמיכה הדדית של האש והמים. בחסר יאנג הכליות, עולים הנוזלים ומציפים את הלב . מצב הקרוי "מים מתקיפים את הלב". כאשר יין הכליות בחסר יופיע חסר ביין הלב וזה יגרום לפעילות יתר של אש הלב, יופיעו אי מנוחה נפשית, חוסר שינה, הזעות לילה וסומק לחיים אחר הצהריים. הכליות מאחסנות את "הג'ינג" ה"תמצית", זהו החומר הבסיסי ממנו מופקת הנפש . והלב מאחסן את הנפש. לפיכך אספקה סדירה של תמצית היא תנאי מוקדם לתקינות הנפש, ונפש בריאה היא הבסיס לפעילות התמצית. זוהי למעשה ההבנה לפיה גוף ונפש מהווים ישות אחת.

כליות ריאות

הריאות והכליות קשורות במספר דרכים. הריאות שולחות נוזלים וצ'י למטה לכליות . הכליות מגיבות באחזקת הצ'י למטה וכן איוד נוזלים למעלה ללחלוח הריאות . צ'י הכליות זורם מעלה לחזה  ליצירת צ'י ודם . מכאן שתפקוד הריאות, השליטה על הצ'י והנשימה תלוי בתפקוד הריאות וההיפך . פגיעה בכליות או בריאות תתבטא בקשיי נשימה ושיעול . בין הריאות לכליות קשר בטיפול בנוזלים . "הכליות שולטות על המים והריאות מהוות מקור עליון למים". בחסר צ'י הריאות, נוזלים לא ירדו למטה ולא ייווצר הקשר עם הכליות ועם שלפוחית השתן . התוצאה תהיה אי החזקת שתן או עצירת שתן. בחסר יאנג הכליות הריאות לא יתפקדו בהורדה ופיזור הנוזלים , ואלה יצטברו ויגרמו לבצקת ריאות. במקרה אחר של חסר יין בכליות, הנוזלים לא יעלו לכיוון הריאות ולא ילחלחו אותן , התוצאה תהיה שיעול יבש , הזעות לילה, הרגשת חום בכפות הידיים והרגליים.

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

פוסטים נבחרים

לטפל בקנדידה בעזרת הדיאטה

March 30, 2017

1/10
Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

ארכיב
Please reload

עקבו אחרי
  • Facebook Basic Square
  • White Facebook Icon
  • White LinkedIn Icon